וַיַּֽעֲזָר־לוֹ֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א ע֤וֹד אִתָּ֙נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
מעשה רוקח
ומצינו מקרא מלא (שמואל ב כא, יז) "אז נשבעו אנשי דוד לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה נר ישראל". נמצא שריב"ז גרם שלא תכלה שולטנות בית דוד ולא תכבה נר ישראל. לכך קראו לו "נר ישראל". גם ראשי תיבות של נ"י פ"ה ע"ה עולה כמנין ר"ת ריב"ז עם הכולל. ובזה מבואר שם שאמר והכינו כסא לחזקיה מלך יהודה שבא לקרותו ללווות נשמתו, שכשתחשוב ג' תיבות אלו חזקיה מלך יהודה תמצא מנין נר, שהוא היה גם כן נר ישראל וקדושו מבית דוד. גם ראשי תיבות נ"י פ"ה ע"ה עולה מנין חזקיה מלך במכוון. דוק בכל זה ויונעם לך מאוד.
זוהר חדש
אָמַר לֵיהּ, (תהלים קטז) מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. שֶׁכָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, שֶׁאֲפִילּוּ חֶרֶב חַדָּה מוּנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים. מִיָּד חָזַר מִתְּפִלָּתוֹ, וְקִבֵּל הַדִּין עַל זַרְעוֹ. דִּכְתִיב, (שמואל ב כא) וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וְגו'.